כף רגל סוכרתית: מתי פצע לא מחלים — וכיצד טיפול בתא לחץ יכול לשנות את התמונה

פצע בכף הרגל שלא מחלים יכול להוביל לסיבוכים חמורים בקרב חולי סוכרת. מה גורם לכך, מהם סימני האזהרה, ומתי טיפול בתא חמצן בלחץ (HBOT) הוא הצעד הנכון?

"הפצע לא מחלים" — הביטוי הקטן שמסתיר בעיה גדולה

חולי סוכרת מכירים את המשפט הזה היטב, לפעמים מהניסיון האישי: פצע קטן בכף הרגל, ממגף לא מתאים, מציפורן חודרת, או מחבורה שולית, שפשוט לא נסגר. שבוע אחד, שבועיים, חודש — הפצע נשאר, אולי גדל, אולי מעמיק, ולפעמים מתחיל להסריח. זהו אחד הסיבוכים הכי שכיחים ומסוכנים של סוכרת שאינה מאוזנת: כף הרגל הסוכרתית.

לפי נתוני האגודה הישראלית לסוכרת, כ-15%–25% מחולי הסוכרת יפתחו כיב בכף הרגל בשלב כלשהו בחיים, ומחקרים עולמיים מצביעים על כך שכ-85% מהקטיעות של גפיים תחתונות בחולי סוכרת קדמה להן כיב שלא טופל כראוי. זוהי בעיה שניתן למנוע — ואם כבר קיימת, לרוב ניתן לטפל בה לפני שמגיעים לשלבים קריטיים.

מה קורה בגוף של חולה סוכרת שגורם לפצעים שלא מחלימים?

כדי להבין מדוע כף הרגל הסוכרתית מהווה אתגר כה גדול, יש להבין שני מנגנונים עיקריים שמתרחשים בגוף עם הזמן בסוכרת שאינה מאוזנת:

נוירופתיה סוכרתית: כשהרגל לא מרגישה

ריכוז גלוקוז גבוה לאורך זמן פוגע בעצבים הפריפריים — בעיקר בגפיים. התוצאה: ירידה בתחושה בכפות הרגליים. המטופל פשוט לא מרגיש שנוצר פצע, לא מרגיש לחץ יתר בנקודה מסוימת, ולא מרגיש כאב שאמור לאותת על בעיה. הפצע נוצר בשקט.

אנגיופתיה: כשזרימת הדם נפגעת

במקביל, סוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים (מיקרואנגיופתיה) ובעורקים (מקרואנגיופתיה). התוצאה: זרימת דם מופחתת לאזורים פריפריים — ובפרט לכפות הרגליים. פצע שמקבל פחות דם, מקבל פחות חמצן, פחות תאי דם לבנים שנלחמים בזיהום, ופחות חומרי בניין לסגירה. הפצע נעצר באמצע תהליך הריפוי, או לא מתחיל לרפא כלל.

הסיבוך המשולב: כיב כרוני בסיכון לזיהום עמוק

כשהשניים משתלבים, מתקבל מצב שבו: (א) המטופל לא מרגיש, (ב) הרקמה לא מקבלת חמצן מספיק, (ג) מערכת החיסון הגופנית מתקשה להגיע לאזור. בתנאים אלה, חיידקים יכולים לחדור לרקמות עמוקות, לעצם, ולגרום לאוסטיאומייליטיס (דלקת עצם) — מצב שהוא כבר חמור בהרבה ודורש אשפוז ולעיתים ניתוח.

מהם סימני האזהרה שיש לקחת ברצינות?

כל חולה סוכרת ומשפחתו צריכים להכיר את הסימנים האלה ולדווח עליהם מיד לרופא:

• פצע, שריטה או כיב בכף הרגל שלא נסגר תוך שבועיים
• אזור חם, אדום או נפוח בכף הרגל
• הפרשה מהפצע, בפרט אם היא עכורה, צהובה-ירוקה, או בעלת ריח
• ציפורן חודרת שלא מטופלת
• שינוי בצבע האצבעות (חיוורון קיצוני, כחלחלות, שחרחרות)
• ירידה פתאומית בתחושת הרגל (אפילו ללא כאב)

חשוב: היעדר כאב אינו סימן לכך שהכל בסדר — בגלל הנוירופתיה, חולים רבים מגיעים לטיפול רק כשהפצע כבר עמוק.

הטיפולים הקיימים — ומה מוסיף תא הלחץ?

הטיפול הסטנדרטי בכיב סוכרתי כולל ניקוי ועטיפת הפצע, פריקת עומס מכף הרגל (באמצעות נעלי הקלה או גבס), איזון רמות הסוכר, וטיפול אנטיביוטי במידת הצורך. אך לא תמיד זה מספיק.

כאן נכנס טיפול בתא חמצן בלחץ (HBOT — Hyperbaric Oxygen Therapy): בתוך תא שבו הלחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי הרגיל, המטופל נושם חמצן טהור. ריכוז החמצן המתמוסס בפלזמת הדם עולה בצורה משמעותית, מה שמאפשר לחמצן להגיע גם לרקמות שבהן זרימת הדם פגומה. המנגנון הזה מסייע ב:

• האצת אנגיוגנזה — יצירת כלי דם חדשים באזור הפצע
• חיזוק יכולת הנויטרופילים (תאי דם לבנים) להרוג חיידקים בסביבה בעלת חמצן גבוה
• הפחתת בצקת ברקמות פגועות
• תמיכה בסגירת הפצע דרך שיפור מאזן החמצן ברקמה

HBOT לכיב סוכרתי הוא אחת מההתוויות המאושרות על ידי משרד הבריאות ועל ידי הרשות האמריקאית לתרופות ומזון (FDA). האגודה לרפואה היפרבארית ורפואת צלילה מפרסמת רשימה מעודכנת של ההתוויות המוכרות, הכוללת כיב סוכרתי שלא מגיב לטיפול סטנדרטי.

מה אומרים המחקרים?

ב-2015 פורסמה מטה-אנליזה ב-Diabetes Care שבדקה 12 ניסויים קליניים על HBOT בכיב סוכרתי, ומצאה שהטיפול מפחית משמעותית את שיעור הקטיעות הגדולות. עדכון מ-2020 מהספרות הרפואית ממשיך לתמוך בשימוש ב-HBOT ככלי משלים לכיבים סוכרתיים עמוקים (סיווג Wagner 3–4) שאינם מגיבים לטיפול סטנדרטי בלבד. חשוב לציין שהתוצאות הטובות ביותר מושגות כחלק מגישה רב-תחומית, הכוללת טיפול מקומי בפצע, פריקת עומס, ואיזון מטבולי תקין — לא HBOT כפתרון בודד.

כיצד מתבצע הטיפול בפועל?

ב-המחלקה לטיפול בתא לחץ של S.K Medical Center כל מטופל מגיע לפגישת הערכה ראשונה שבה הרופא בוחן את הפצע, בודק היסטוריה רפואית מלאה, ומחליט האם HBOT מתאים במקרה הספציפי. כיב סוכרתי שאינו מגיב לטיפול סטנדרטי, מלווה בחוסר מחזור דם מוכח, הוא לרוב מועמד טוב לסדרת טיפולים.

הפרוטוקול האופייני לכיב סוכרתי כולל 30–60 מפגשים של כ-90 דקות כל אחד, המתבצעים יום יום בימי חול. המטופל יושב בנוחות בתוך התא, נושם ממסכה, ובינתיים יכול לקרוא, לצפות בתוכן, או פשוט לנוח.

לאורך הסדרה מתבצע מעקב רפואי שוטף הכולל בדיקת הפצע, מדידת מיקרוסירקולציה, והתאמת הפרוטוקול לפי ההתקדמות. ניתן לשלב את הטיפול גם עם בדיקות תזונתיות כגון OligoCheck לאיתור חוסרים שעשויים להאט ריפוי.

מה ניתן לעשות למניעה?

מניעה עדיפה תמיד על טיפול. ההמלצות העיקריות של האגודה הישראלית לסוכרת לחולים:

• בדיקת כפות הרגליים מדי יום — גם בעזרת מראה לאזורים קשים לראיה
• שמירה על רמות סוכר מאוזנות לאורך זמן (HbA1c ביעד שנקבע עם הרופא)
• הימנעות מהליכה יחפה, גם בבית
• שימוש בגרביים ובנעליים ללא תפרים פנימיים בולטים
• ביקורים סדירים אצל פודיאטר (מומחה לטיפול ברגליים)
• טיפול מיידי בכל פציעה קטנה — אפילו שריטה שנראית "תמימה"

שאלות נפוצות

האם טיפול בתא לחץ מחליף את הטיפול הרפואי הסטנדרטי בפצע?

לא. HBOT הוא כלי משלים. הטיפול המקומי בפצע, פריקת העומס ואיזון הסוכרת — כל אלה נשארים הבסיס, ו-HBOT מוסיף מעליהם שכבת תמיכה לרקמות.

כמה מפגשים נדרשים בממוצע לכיב סוכרתי?

לרוב 30–60 מפגשים, בהתאם לעומק הפצע, לרמת המחזור, ולתגובה הקלינית. הרופא מחליט בהתאם לתגובה בפועל.

האם קופות החולים מכסות את הטיפול?

בישראל, HBOT לכיב סוכרתי עמוק (Wagner 3 ומעלה) מוכר כהתוויה בסל הבריאות הציבורי, אך הגישה לתאים ציבוריים מוגבלת. טיפול במסגרת פרטית מאפשר גמישות גבוהה יותר בזמינות ובפרוטוקול.

מי לא מתאים לטיפול בתא לחץ?

ישנן מגבלות (כגון מצבי ריאה מסוימים, חרדה קשה, גורמי סיכון נוספים) שמחייבות הערכה פרטנית לפני אישור הטיפול.

מה ההבדל בין HBOT "רפואי" לבין "תאי חמצן" שמוצעים בספא?

הבדל מהותי. HBOT רפואי מתבצע בלחץ גבוה (1.5–3.0 ATA), בפיקוח רפואי, לפי פרוטוקול מאושר. "תאי חמצן" בספא לרוב עובדים בלחץ נמוך מאוד ואינם שקולים לטיפול הרפואי.

לתשומת לבכם: המידע במאמר זה נועד להעשרה ולמידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון או לייעוץ רפואי מקצועי. לקביעת פגישת ייעוץ עם צוות S.K Medical Center, צרו קשר כאן או חייגו 04-9111166 | 050-8387771.